העתקת מקום מגורים
הקניית המשמורת לאם אינה מקנה לה זכות אוטומטית להעתיק את מקום מגורי הקטינים לאזור מרוחק, שכן בכך היא פוגעת בזכות האב והקטינים לקיום הסדרי ראיה. בהעדר הכמה של האבל מעבר, על בית המשפט להכריע בסוגיה זו, על פי טובת הקטינים.
מצד אחד, אין לפגוע יתר על המידה בשאיפת ההורה המשמורת להתקדם בחייו, לעבור למקומות עבודה חדשים אשר פותחים בפניו אופקים חדשים וגם מביא לשיפור כלכלי בהכנסותיו, ובחיי העולם המודרני אכן מקובל כדבר שבשיגרה שאנשים עוברים מגורים ממקום למקום, ואף ממדינה למדינה, בהתאם להזדמנויות חדשות הנפתחות בפניהם בהמשך החיים.
הנתק המוחלט שאמור ללוות את הגירושין, אמור גם לשחרר את ההורה המשמורת מלהיות כבול ותלוי בהורה השני, לא רק בחיי הזוגיות שלהם אלא אף בכל הקשור למקומות מגוריהם.
מצד שני, אין להתכחש לעובדה שגם לאחר גירושין ממשיכים להתקיים יחסים הדוקים בין הילדים לבין ההורה הלא משמורן, וכי יש למנוע כל צעד או פעולה מצד ההורה המשמורן אשר גורם לצמצום אולפגיעה בהמשך המגיעים התקינים והחיוביים שבין הילדים לבין ההורה השני. אין מחלוקת בעובדה שהמשך קשר בריא ותקין בין קטינים ובין ההורה הלא משמורן הינו מרכיב חיוני בהתפתחותם הנפשית של הילדים.
קביעת מקום מגורי הילדים הוא תפקיד משותף של שני ההורים, אף אם הם פרודים, זאת מכוח זכויותיהם וחובותיהם ההוריות הקבועות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב 1962 העתקת מקום מגורי הילדים אינה כדין אלא בהסכמת ההורה האחר, או ברשות בית המשפט לענייני משפחה.
בסיס החוק – להורים זכות אפוטרופסות שווה
החקיקה והפסיקה קבעו כללים המסדירים את זכויות וחובות ההורים, בכלל, והזכות לקבוע מקום מגוריו של קטין ותנאים לשינוי מגוריו, בפרט:
- שני ההורים הם אפוטרופסים שווים לילדיהם.
- לשני ההורים זכות שווה לקבוע מקום מגורי קטינים.
- קביעת הסדר משמורת להורה אחד אינה שוללת את אפוטרופסותו הטבעית של ההורה האחר.
- ההורה שאינו משמורת נשאר אפוטרופוס טבעי, בעל זכויות וחובות כלפי ילדיו, לרבות הזכות לקבוע את מקום מגוריו.
- ההורה המשמורת חייב הסכמה של ההורה האחר או את רשות בית המשפט למעבר מקום מגורים.
באשר לשאלה מהי טובת הקטין בשאלת מעבר מגורים עם הורה בניגוד לרצון והסמכת ההורה האחר, פרט כבוד השופט זגורי בתמ"ש טבריה 24310-12-09) רשימת שיקולים מנחים:
א. האם מעבר המגורים נעשה לאחר שנקבעה משמורת (קבועה) להורה העובר עם הקטין או שמא עסקינן במקרה בו טרם נקבעה המשמורת באורח סופי:
ב. יש לבחון טיב הטיפול של כל אחד מההורים בקטין בטרם המעבר;
ג. יש לבחון האם וכיצד המעבר יאפשר להורה האחר לשמר תפקידו ונוכחותו המשמעותיים בעולמו של הקטין, לגדלו ולממש אחריותו ההורית?
ד. יש לבדוק את אופי הקשר שיווצר עם ההורה האחר עקב המעבר, הנטל שיוטל על ההורים או מי מהם, קשרי חברה ומשפחה במקום הישן והחדש.
ה. יש להתחשב בשאיפת ההורה העובר למקום מגורים אחר להתקרב למשפחת המוצא או להתקדם מבחינה מקצועית.
ו. יש להעמיד במבחן הביקורת את סדרי עדיפיותיו של ההורה המבקש לעבור עם הקטין, כאשר השאלה המרכזית היא אכן מיקומו צרכי וטובת הקטין במסגרת סדר העדיפויות אל מול צרכיו של ההורה המבקש לעבור.
ז. מקום שעסקינן בקטין מתחת לגיל 6 שנים, יש לבחון את משקלה של חזקת "הגיל הרך" בשים לב לנסיבות הפרטניות של המקרה.
