מזונות

 

החובה העיקרית המוטלת על פי החוק העברי כלפי בניו עד הגיעם לגיל 18 היא לפרנסם. החובה לדאוג לצרכיהם ההכרחיים של הילדים איננה תלויה ביכולתו של האב – חובתו לפרנס את ילדיו קודמת לזכותו לפרנס, את עצמו. חובה זו מתבטאת בחובה לשלם דמי מזונות ילדים בעת גירושין של בני זוג ללא תלות במצבו הכלכלי.

צורכיהם של הילדים מתחלקים לצרכים הכרחיים ולצרכים מדין צדקה.

 

צרכים הכרחיים

צרכים הכרחיים מוגדרת בתור צרכים החיוניים לקיומם של הילדים, צרכים אלו

כוללת את הצרכים הבאים:

  • מזון                                                    
  • חינוך
  • הלבשה                                                
  • צרכים בריאותיים דחופים
  • הנעלה                                               
  • טיפול בילדים קטנים
  • מדור (מקום מגורים ואחזקתו)          
  • גן ילדים רגיל (שאינו מעון יום)

 

צרכים מדין צדקה

צרכים מדין צדקה מוגדרים בתור צרכים עודפים שאינם חיוניים לקיום הילדים. צרכים אלו כוללים הוצאות רבות וביניהן:

  • חוגים                          
  • טיולים
  • בילויים                       
  • מעון יום
  • מתנות

 

חובת תשלום דמי מזונות ילדים

האב חייב בתשלום צרכים הכרחיים של ילדיו בכל מקרה, ללא תלות במצבו הכלכלי. גם אם האב נכה, חי על קצבה, ואין לו כל הכנסה, הוא עדיין מחוייב בתשלומם. כלומר, תשלומי דמי מזונות ילדים יעשו לפי צורכי הילדים ולא לפי עושרו של האב, הצרכים ההכרחיים של הילדים מוגדרים כאחריותו של האב בלבד, אין האם אחראית להם מבחינה כספית.

 

בנוגע לצרכים מדין צדקה, האב ישלמם רק במידה וידו משגת לשלמם, ואם הוכח כי הילדים היו רגילים לרמת חיים זו לפני פרידת ההורים, צרכים מדין צדקה יחולו מבחינה כספית על האב ועל האם ביחד, אלא אם האם לא יכולה לשאת בהם.

 

משמעות גיל הילדים בקביעת גובה מזונות

על פי הדין העברי, מחולקים הילדים לשלוש קבוצות:

"קטני קטנים" – עד גיל 6

חובת האב לפרנס ילדים בגיל זה היא מוחלטת, גם אם אין לו כל הכנסה.

 

גילאים 6-15

האב ממשיך להיות אחראי יחיד לצרכים ההכרחיים, אך לגבי הצרכים מדין צדקה, נדרשת השתתפות שווה (בדרך כלל) של האישה במזונות הילדים.

 

גילאים 15-18

מאחר ובגילאים אלו יכול (תאורטית) הילד לעבוד, אז כל הוצאותיו הם מבחינת דין צדקה, ולכן יפלו על האב והאם בחלקים לפי יחס הכנסותיהם.

בתקופת שירות החובה הצבאי, חייב האב על פי הפסיקה (לא על פי הדין העברי) להמשיך לשלם שליש מן המזונות שהיו משולמים עד אותו מועד.

 

גובה דמי המזונות

גובה התשלום הבסיסי עבור ילד עומד כיום על 1350-1400 ₪ (אוגוסט 2016) אם יש יותר מאשר ילד אחד. לא יהיה הסכום מכפלה  1350-1400 ₪ כפול מספר הילדים, אלא פחות מכך.

 

מזונות נוצרים 

מפסקי הדין החשובים בנושא מזונות נוצרים, פסק כב' השופט מאזן דאוד, כי יש מקום להתחשב בהכנסותיה של האישה וזאת בשל עקרונות צדק, שוויון והדדיות, הגינות ותום לב ומפאת הצורך להתאים הדין האישי לנסיבות החיים המודרניים. כך היו דבריו:

 

"פרשנות זו של הדין , היא מחויבת המציאות ועולה עם עקרונות צדק, שוויון והדדיות , של תא משפחתי מודרני בו אין עוד חלוקה הקלאסית של תפקידי הצדדים, וכתוצאה מכך עיצוב מחדש של החובות הדתיות. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם עקרון השוויון בין המינים, דיני ההגינות ותום הלב,ולאור כך יש להתחשב בהכנסות האישה בעת פסיקת המזונות.


החלטתי זו ניתנה על סמך החוק המופעל בארץ(חוק המשפחה הביזנטי -قانون ألعائلةألبزنطي) , וכדי ללמוד גזרה שווה או בחינה השוואתית בחנתי את החוק הסורי והלבנוני החל על דין יווני-אורתודכסי לפי הוראות חוק "قانون الحق العائلي لطائفة الروم الأرثوذكس (חוק הזכות המשפחתית לעדה יוונית אורתודכסית) בסעיף 84 לחוק קובע:
" إذا لم يتفق على النفقة بالتراضي فإنها تفرض قضاء على نسبة احتياجات طالبها وحالته الاجتماعية وثروة الملتزم بالنفقة وتحسب ما دامت الحاجة إليها وتعدل بالزيادة والنقصان أو تبطل إبطالاً كاملاً متى طرأ تغيير على ثروة الملتزم بالنفقة والمستحق النفقة أو متى ارتكب المستحق النفقة جريمة ضد المنفق عليه يستحق لأجلها العقاب."


" אם לא הגיעו להסכם בדבר המזונות, היא נקבעת שיפוטית, בהתחשב בצרכים של התובע, מעמדו החברתי, עושרו של החייב במזונות, והיא נקבעת כל עוד נזקקים אליה, ומשתנה על ידי הוספה או הקטנה או ביטולה המלא,כל אימת, חל שינוי בעושרו של החייב במזונות או הזכאי למזונות ,או ביצע הזכאי למזונות עוולה כנגד החייב במזונות."


הוראת חוק זה מורה מפורשות, ולא דרך פרשנות, שיש להתחשב בעושרו של הזכאי למזונות, והדבר רק מחזק את הדברים שציינתי על הצורך להתחשב בהכנסות האישה בעת פסיקת מזונותיה" (בש"א (קר') 1417/08 א. ל. נ' א. י (04/06/2008)).
 

 

מדור מגורים

האב מחוייב לספק מגורים (קורת גג) לילדיו, באותה רמת חיים לה היו רגילים לפני הגירושין, אין האב חייב להעמיד לרשותם קורת גג בבעלות האם, אלא להשתתף בשכר דירה. במידה והאם גרה בדירה שכורה יהיה בדרך כלל התשלום 30% משכר הדירה לילד אחד 40% לשני ילדים, ו- 50% לשלושה ילדים או יותר.

 

סיבות לאי תשלום דמי מזונות      

במידה ובית המשפט הגדיר את הילד שאת מזונותיו על האב לשלם בתור בן מרדן, יכול בית המשפט לצמצם או לבטל כליל את דמי מזונות הילדים המשולמים על ידי האב עבור ילדו.

 

שיטת הנשיא שמגר לחישוב ההתפלגות בין האם המשמורנית לבין שלוש בנות, והתפלגות המזונות בין הבנות עצמן (ע"א 552/87 ורד נ' ורד פ"ד מב(3) 599):

 

"אם לילד אחד במשפחה קובעים סכום מסויים של מזונות, הרי ל-3 ילדים באותה משפחה לא קובעים סכום השווה לפני שלושה מהסכום הנקבע לילד אחד. ידועה האימרה בבדיחות שניתן להוסיף מים למרק וקיים ויהיה מרק לנפש נוספת. אמנם ב"בדיחותא" נאמר כך, אבל הדבר קיים במציאות הממשית, שהרי ה"מדור" ל- 3 ילדים, למשל, לא קטן ב- 1/3 כאשר ילד אחד משלושה מפסיק להשתמש במדור זה, והוא הדין במרבית פריטי המזונות השונים שלהם זקוק ילד קטן.

 

מזונות ילדים – מגמות חדשות

"אין קיום בלי מזונות. אין מזונות אלא מכוח נורמה משפטית. הנורמה המשפטית, אינה אלא חלון-ראווה לערכים, לאמונות ולאידיאלים הרווחים באותה חברה הנוהגת על פי אותה נורמה. פרשנות ואכיפה של נורמה משפטית מתבצעים בבית המשפט במסגרת הליך משפטי. ככל שגיל הטקסט (של הנורמה המשפטית) מזדקן, כך נטיית בית המשפט תהיה לפרש אותו פרשנות תכליתית שיכולה להתרחק מכוונת הלשון המקורית ולהתקרב לערכי השיטה והחברה הנוכחיים.

ערכי השיטה ומטרות ההליך המשפטי הינן עשיית צדק, קידום השוויון המהותי והגנה על ילדים וזכויותיהם.

הנורמה המשפטית נשוא הדין האישי העברי בעניין חיוב הורים במזונות ילדיהם ועיקרון השוויון אינם מתיישבים עם הקביעה השיפוטית/משפטית שברוב מוחלט של המקרים יחויב רק האב לשלם לאם דמי מזונות עבור ילדיו, בוודאי לא במקרים שבהם הילדים במשמורת פיזית מלאה ומצבם הכלכלי של הצדדים דומה. פרשנות הנורמה המשפטית ואכיפתה שלא באופן שוויוני לא תשיג צדק. והרי אין צדק בלי הגינות. ואין הגינות בלי שוויון. מכאן שהשוויון הוא מכשיר להשגת תוצאה צודקת תוך התאמת הפרשנות התכליתית של הדין האישי והכפפתה לעיקרון השוויון. אך לא השוויון 'הטכני' או 'הפורמלי' הוא הראוי להגנה, אלא  'השוויון המהותי', דהיינו שוויון בין שווים.

שוויון מהותי בין הורים בישראל אינו רק בר השגה או "חב השגה". וזאת כיצד? ראשית באמצעות פרשנות תכליתית של הנורמה משפטית כנורמה שוויונית במהותה (בין אם חיוב במזונות מכוח דין אישי ובין אם חיוב מכוח חוק המזונות) ושנית באמצעות הפעלת שיקול דעת שיפוטי נרחב של היושב בדין באופן, שתוצאת הפסק תוביל לשוויון מהותי ולסיפוק מלוא צרכי הילדים".

כך נפתח פסק הדין של סגן הנשיא השופט א. זגורי, תמ"ש 35921-05-13.

 

כפי הפסיקה הרווחת והאחרונה, כמו גם ועדת שיפמן, הרי שאין עוד חיוב אבסולוטי. כל חיוב נגזר בהתאם לסעיף 3(א) ויכולותיהם של ההורים, אלה  נגזרות כזכור לא רק מהכנסתם בפועל אלא גם מנכסיהם ומפוטנציאל השתכרותם.

תמ"ש 1293-06-13, מיום 13/10/13, (לא פורסם). של כב' השופטת המכובדת בכתב זה  שירי היימן. שם נפסקו מזונות על סך 800 ₪ עבור שתי הקטינות, כולל מדור, דהיינו 400 ₪, לכל אחת, ובניכוי קצבאות הילדים, כאשר המדובר היה במשכורות הורים דומות, משמורת משותפת וזמני שהות ילדים שווה.

פסק הדין של כבוד השופטת תמר סנונית פורר, מתאריך 10.02.2014. במסגרת תמ"ש 4881-    10-12, שם המדובר היה במשמורת משותפת, משכורות דומות ונקבעה חלוקה שווה בהוצאות גידול הילדים.

 

הוחלט שבמקרה זה אין צורך במזונות וכי שני ההורים יישאו יחדיו ובאופן שווה בהוצאות שלושת הילדים.

 

פסק דין  מיום 27/5/14, אשר ניתן במסגרת תמ"ש 4375-05-13 (לא פורסם), ע"י בימ"ש נכבד זה, כב' השופטת שירי היימן. שם נפסקו מזונות על סך 600 ₪ לילד (שלושה ילדים), כולל מדור, כאשר המדובר  היה במשכורות הורים דומות. כבודה קובעת (סעיף 43 לפסק הדין) שהיא מסכימה עם עמדת האב (סעיף 27) שכל אחד מההורים צריך לכלכל את ילדיו בזמן שהם איתו, אך שיחד עם זאת יש לקבוע את חלוקת הנטל בגין נשיאה בצרכים נוספים של הקטינים וביניהם, ביגוד, הנעלה, צעצועים, קופ"ח ותרופות, ימי הולדת, צרכי כתיבה, בילויים ונסיעות, הוצאות שהן ממין צדקה ולאור העובדה, כי גובה הכנסות הצדדים דומה, יחולו בשווה על שני ההורים.

פסק הדין של כבוד השופטת איריס ארבל-אסל שניתן ביום 2/6/14, במסגרת תמ"ש 26574-04-12 , שם קובע ביהמ"ש הנכבד, שההורים יתחלקו שווה בשווה בהוצאות הילדים ואין צורך בתשלום מזונות.

פסק דין  מיום 26/3/15, אשר ניתן במסגרת תמ"ש 1180-05-14 , ע"י כב' השופט שאול שוחט. שם נפסקו מזונות על סך 560 ₪ לילד (שני ילדים), כולל מדור, כאשר המדובר היה במשכורות הורים דומות ומשמורת משותפת.

 

כבוד השופטת ורדה בן שחר, תמ"ש 11240-04-12, משמורת משותפת וזמני שהות שווים, הפחתת מזונות של 50% בהתאם להלכה החדשה, מיום 26.05.2015. 700 ₪ לכל ילד כולל מדור.

כבוד השופטת רותם קודלר עיאש, תמ"ש 57268-01-13, אחריות הורית משותפת, זמני שהות שווים והפחתה של 50% בסכום המזונות בהתאם לפסקי הדין "מהדור החדש", מתאריך 28.05.15. 800 ₪ לכל ילד כולל מדור.

 

כבוד השופטים שנלר, ורדי וברנר מבית המשפט המחוזי בתל אביב, עמ"ש 41769-10-13, אין צורך בתשלום מזונות כאשר להורים הסדר של משמורת משותפת וזמני שהות שווים כאשר הילדים בגיל 15-18, מיום 27.08.2015.

 

כבוד השופטת אלה מירז, תמ"ש 43781-01-14, קביעת משמורת הילדה אצל האב, האמא תשלם מזונות לאבא, מתאריך 29.02.2016. (פסק דין בו יוצג האב על ידי עוה"ד סברדליק).

 

כבוד השופטת ורדה בן שחר, תמ"ש 11240-04-12, משמורת משותפת וזמני שהות שווים, הפחתת מזונות של 50% בהתאם להלכה החדשה, מיום 26.05.2015.

 

להורים שתי ילדות בנות 7 ו 8. אחרי סכסוך ארוך וקשה נקבעה משמורת משותפת(כבוד השופטת בן שחר פוסקת כך במקרים רבים) ונקבעו זמני שהות שווים. כבוד השופטת בן שחר מתארת ארוכות את הגישות החדשות לקביעת סכום המזונות במקרים של זמני שהות שווים ובסוף מציינת שלאור הגישות השונות הגיע הזמן שתהיה אמירה של בית המשפט העליון בנושא. המזונות נקבעים על 700 ש"ח עבור כל ילדה (הפחתה של 50% מ 1,400) לא הגיוני שסכום המזונות יהיה 0 והרי יש לאם עדיין הוצאות כגון קופת חולים, ביגוד והנעלה (700 לכל ילדה לכל חודש לא ממש הגיוני) ובנוסף מדור של 1,100  (20% מדור שזאת הפחתה של 50% מהמקובל וגם קובעת תקרה של 4,000 ש"ח ועוד 300 ש"ח אחזקת מדור) שלא ברור מה ההגיון בה והרי חלוקת זמני השהות היא 50% בכל בית.

 

כבוד השופט משה דרורי, רמ"ש 58470-01-16, קיזוז קצבאות הביטוח הלאומי (קצבת ילדים ומענק לימודים) בין שני ההורים כאשר יש זמני שהות שווים לחלוטין, מיום 22.5.2016.

 

להורים 4 ילדים. החזקה טרם נקבעה וכרגע היא אצל האמא. מזונות זמניים נקבעו על סך 2,600 ש"ח (650 לילד) + מחציות. זמני שהות שווים לחלוטין. האב משתכר 9,000 נטו. האמא 7,000. עורך הדין של האב מסביר, כפי שאנו תמיד כותבים לגבי כל פסק דין, כמה יישאר לאב (6,400) ולאם (10,300) לאחר תשלום המזונות והשופט מסכים שאכן יהיו פערים גדולים מידי.  כבוד השופט דרורי מחליט (סעיף 13-14) שיש לחלק את הקצבאות באופן עקרוני בין ההורים (לא ניתן מעשית מול הביטוח הלאומי) על ידי כך שהם יועברו לאם והאב יקזז סכומים אלו מתשלומי המזונות.

 

כבוד השופט אלון גביזון, תמ"ש 58090-06-13, הפחתה של 50% בסכום המזונות (כולל מדור) בהסדר של משמורת משותפת וזמני שהות שווים, מיום 07.08.2015.

 

פסק דין שקובע מזונות של 600 ₪ לכל ילד במשמורת מלאה, למרות פערי שכר של 10,000 ₪ בין משכורת האב למשכורת האם (פסק דין 40229-02-11):   פסק הדין בו האב יוצג על ידי עוה"ד סברדליק.
ציטוט: ".. נקבע כי האב יחויב בתשלום דמי מזונות בסך 600 ₪ לחודש, עבור כל אחד מהילדים, וזאת לאור העובדה כי ארבעת הילדים מצויים במשמורת משותפת של שני ההורים. ע"פ קביעת בית המשפט: הכנסת האב הינה כ- 12,117 ₪ נטו לחודש, והכנסת האם הינה כ-  2,500 ₪ נטו לחודש... משמורת משותפת משמעה חלוקה שוויונית בין ההורים בשהות (מגורים) עם הילדים, תוך נשיאה באחריות הטיפולית והכלכלית על כל המשתמע מכך, ומתאימה במקרים בהם האב מוכן ומסוגל למעורבות גבוהה יותר בחיי ילדיו, מעורבות אשר הינה לטובתו של הקטין.

 

כבוד השופטת שירי היימן, תמ"ש 4375-05-13, מזונות על סך 600 ₪ לילד (שלושה ילדים), משכורות ההורים דומות (כשכר הממוצע במשק) וחלוקת זמני שהות של 8/6, מתאריך 27.05.2014.

 

להורים 3 ילדים. חלוקת זמני השהות היא 8 ימים אצל האמא ו 6 ימים אצל האב. עדיין אין הגדרה של משמורת משותפת קבועה, אך כפי שנכתב בסעיף 7 נראה שבקרוב תהיה הגדרה רשמית וקבועה.

 

משכורות ההורים זהות, כשכר הממוצע במשק ובפסק הדין יש דיון לגבי מהו סכום המזונות המתאים למשמורת משותפת.

השופטת קובעת (סעיף 43 לפסק הדין) שהיא מסכימה עם עמדת האב (סעיף 27) שכל אחד מההורים צריך לכלכל את ילדיו בזמן שהם איתו, אך שיחד עם זאת יש לקבוע את חלוקת הנטל בגין נשיאה בצרכים נוספים של הקטינים וביניהם, ביגוד, הנעלה, צעצועים, קופ"ח ותרופות, ימי הולדת, צרכי כתיבה, בילויים ונסיעות, הוצאות שהן ממין צדקה ולאור העובדה כי גובה הכנסות הצדדים דומה, יחולו בשווה על שני ההורים.

 

כבוד השופטת היימן מעמידה את גובה הוצאות אלו, בהתאם לבקשת האם, על סך 3,150 ₪ (סעיף 44), מקזזת חלק מהוצאות הנטענות בגין נסיעות האב (סעיף 46), מוסיפה 300 ש"ח על אותו יום הפרש בין ההורים (סעיף 47 בהתאם להמלצות ועדת שיפמן להתחשב בחלוקת זמני השהות בקבעית סכום המזונות) וקובעת שעל האב לשלם מזונות על סך 600 ש"ח עבור כל לילד.

 

 

כבוד השופטות ורדה מרוז, מיכל נד"ב ומיכל ברנט, עמ"ש 25027-02-14, ערעור על פסק דינה של כבוד השופטת ד"ר ורדה בן שחר 53517-12-11 ו 47105-02-12, זמני שהות שווים ומשכורות שוות ולכן קובעות השופטות שהמזונות כולל המדור יופחותו ב 50%, מתאריך 04.01.2015.כבוד השופט ערן שילה, תמ"ש 25400-02-14, מזונות על סך 1,000 לכל ילד (כולל מדור)

 

להורים שתי בנות קטינות. בנות שש וחצי ושלוש. בבית המשפט למשפחה קבעה כבוד השופטת בן שחר מזונות "רגילים" אשר אין בהם כמובן כל צדק.


פסק דין זה של בית המשפט המחוזי מנחה את בתי המשפט לענייני משפחה לתת מעתה ואילך, לאבות המשתתפים בגידול ילדיהם לאחר גירושין במסגרת משמורת משותפת, הפחתה של עד 50% מדמי המזונות הרגילים לרבות במרכיב המדור ("דמי-השכירות").


פסק הדין ניתן על ידי בית המשפט המחוזי, ולכן הנו תקדים מנחה שכל שופטי המשפחה חייבים להתחשב בו מעתה ואילך. בכך הוא עולה בחשיבותו על מספר פסקי דין דומים שהתפרסמו בשנה האחרונה ואשר בהם נפסקו סכומי מזונות נמוכים יותר (ואף אפסיים ממש) במשמורת משותפת.

 

פסק הדין מבשר הקלה כספית משמעותית ביותר לאבות המקיימים משמורת משותפת, אשר תאפשר גם לאבות פחות אמידים לקחת על עצמם הסדר של משמורת משותפת, דבר העשוי להיטיב עם עשרות אלפי ילדים. זוהי בשורה גדולה לאבות, לילדים וגם לאמהות.

 

כבוד השופטת רותם קודלר עיאש, תמ"ש 57268-01-13, אחריות הורית משותפת, זמני שהות שווים והפחתה של 50% בסכום המזונות בהתאם לפסקי הדין "מהדור החדש", מתאריך 28.05.15.

 

להורים שלושה ילדים. 6,10,13. בהתאם להמלצת פקידת הסעד נקבע הסכם של אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים לחלוטין, כאשר כבוד השופטת מציינת ששימוש בהגדות של משמורת וכו' אינו נכון ורק מעצים את סכסוכי ההורים (בהתאם להמלצות ועדת שניט). בסעיף 8 לפסק הדין מציינת כבוד השופטת שחלוקת זמנים שכזו תמנע הגדרות של "בית עיקרי" ו "בית מארח". יופי!

 

מזונות: בתחילת הדרך האמא ביקשה סך של 19,320!  האמא מרוויחה 9,100 ש"ח נטו והאבא 9,400 ש"ח. כבוד השופטת קובעת את הוצאות הילדים על 4,950 ש"ח ובהתאם ל "דור החדש" של פסקי הדין למזונות ילדים כאשר זמני השהות שווים או קרובים לכך קובעת הפחתה של 50% מסכום המזונות והמדור כאחד.

 

האב ישלם סך של 1,250 ש"ח מזונות (50% הפחתה מסכום המחצית של 4,950 והרי מחצית מהזמן הילדים אצל האבא) ועוד מדור בסך 1,200 (הפחתה של 50% גם כן).

 

צדק כמובן שאין כאן והרי האמא תפתח את החודש עם 11,550 (9,100 + 2,450) והאב עם 6,950 (9,400-2,450). נציין שכמובן שהמזונות אינם צריכים להיות אפס. מזונות להוצאות שוטפות (למשל תשלום קופת חולים, ביגוד והנעלה  עדיין חייבים להיות והדיון צריך להיות לגבי הסכום עצמו, אך מדור אין כל סיבה שהאב ישלם! ועדיין מדובר על עוד פסק דין בהתאם להלכה החדשה וגם זה יפה, והרי אם היו קובעים כאן מזונות בהתאם להלכות הישנות זה היה בערך 4,900 (2,450 כפול 2) ואז לאב בכלל לא היה סיכוי לגדל את ילדיו.

 

כבוד השופטים שנלר, ורדי וברנר מבית המשפט המחוזי בתל אביב, עמ"ש 41769-10-13, אין צורך בתשלום מזונות ילדים כאשר להורים הסדר של משמורת משותפת וזמני שהות שווים כאשר הילדים בגיל 15-18, מיום 27.08.2015.

 

תקדים: אב פטור ממזונות במשמורת משותפת

פסיקה חדשנית של ביהמ"ש לענייני משפחה בראשל"צ. השופט יעקב כהן קבע שגבר לא ישלם מזונות לגרושתו מאחר שהם משתכרים סכומים דומים וחולקים את המשמורת. השופט: "מזונות עלולים לפגוע בזכות לשיוויון". הקישור לכתבה המלאה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4467129,00.html

 

מזונות

תחומי עיסוק